היום היה בבצלאל יום עיון בנושא איור ספרי ילדים בישראל. אני נוטה לא להיכנס לימי העיון, עד כמה שיהיו מעניינים, כי שנתיים במחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב הפכו אותי לאדם בעל הפרעת קשב וריכוז קלה, והיכולת שלי לשבת שעה וחצי, ולהקשיב בסבלנות מוטלת בספק. הלכתי בכל זאת. אחרי ימים טיפוגרפיים קשים ומתסכלים, הייתי צריכה קצת השראה. החלטתי שקצת איור, ובעיקר גישה של מאיירים לא תזיק לי.
צדקתי.
ההרצאה היחידה שהקשבתי לה מתחילתה ועד סופה (בהמשך לאיבחון שעשיתי לעצמי - הפרעת קשב וריכוז), הייתה חלק ממתן פרס "יקירת המחלקה לתקשורת חזותית", אורה איתן, שאחריו, נתנה אורה הרצאה קצרה אודות עבודתה.
כחלק מהחיפוש אחר השראה, רציתי שהיא תגיד משפט אחד חכם. היא אמרה. לקראת סופה של ההרצאה, היא פנתה אלינו, הסטודנטים, ואמרה "אל תחפשו נורא קשה. תהנו מזה. לפעמים הדברים הכי טובים קורים כשכבר עייפים ואין כוח".
חוץ מזה, היא אמרה עוד משפט שאהבתי, "סוד הצמצום, האיפיון והחן", בימים של מחשבה על סגנון שהוא "עני", או "מינימליסטי", גם המשפט הזה הגיע בדיוק בזמן.
ראשית הייתי רוצה לפרגן על הבלוג,
השבמחקאז קו-לו-לו! בלוג זה אחלה.
שנית, זה אכן היה יום מבורך בבצלאל, כי אין מה לעשות, מאיירים ברובם הם עם כל כך הרבה יותר מעניין. אבל הופתעתי במיוחד מהרצאה מרשימה במיוחד של קובי פרנקו שדיבר על העבודה שבין מעצב גרפי למאייר. במתודיקה משעשעת, שנונה והומוריסטית הוא הצליח להעביר תוכן מרתק וחשוב לא פחות מהאיורים עצמם.
איפה הlike פה?
השבמחקבהחלט משפטים שראוי שיהיו רשומים! ובכלל אני מצטרפת לעדי בברכות על היום הזה, היה מעניין ומגוון מאד. שאפו.
כבר אהבתי....:-P
השבמחקבהצלחה בייב...מחכה לעוד!
HOLA NOAMKE!!!! its about fucking time! you need to share the world with your wisdom! and also i feel now closer than never!!!!!!!!!!!!! lots of kisses
השבמחקהיי מותק
השבמחקברוכה הבאה... :)
ומזל טוב על הבלוג החדש!